הדשא של השכן

אני לא זוכרת אם קראתי או שמעתי את הנתון הבא , אבל מה שבטוח שהוא נראה לי הגיוני לגמרי: בחודש אוגוסט השנה יצאו מאות אלפים.. את הארץ… בחשבון פשוט מדובר על כמעט שני מיליון אנשים שחיפשו ייאוש נוח יותר מעבר לים. וכמו כל הורה שרוצה לשמור על שפיותו בחודש הכי חם בשנה אני לגמרי מצודדת בהחלטה למרות שאני יודעת בתוך תוכי שהבעיה האמיתית מתחילה בשיבה מהחופשה, בחזרה לעבודה ובנחיתה הקשה לעיכול. וזה עוד לפני שאני סופרת את הזמן שצריך להשקיע בפריקה, בסידור הארונות מחדש ובקיפולי הכביסה האינסופיים.

 

והשנה גיליתי להפתעתי שעוד משהו יכול לקרות לך כשאתה חוזר מחופשה מעבר לים. הזמן הפנוי וההתבוננות בתוכניות טלוויזיה ובעוברים ושבים מכניס ללא מעט אנשים רעיונות לראש על גבול האקסטרים. לפחות בכל מה שמדובר בתחום עיצוב הגוף. ואיך אני יודעת את זה? לפי הפגישות שהיו לי במהלך שבוע שעבר, בהן נכנסו אלי באופן די מקרי כמה אנשים במרווח של ימים עם סיפורים שונים-אך דומים. ח' שביקרה באחת ממדינות המזרח ביקשה שנייצר לה גומות חן, נ' שחזרה מארצות הברית ביקשה את מה שהזמרת שר עשתה- צמצום צלעות והקטנת מותן (נשבעת!) ו ש' השלישית שעוד לא חגגה 25 (וגם נראית מעולה) חזרה מחת ממדינות אירופה המתקדמות התעניינה במתיחת פנים הכוללת הרמת גבות והרמת עפעפיים. ניסיתי להבין למה הן כל כך להוטות ומה מניע אותן לבקש את הבקשות המוזרות, ואף אחת לא ממש יכלה לשים את האצבע על נקודה מדויקת ואני בסתר ליבי הבנתי שהרצונות האלו הם כנראה כמו הקילוגרמים העודפים שאנשים חוזרים איתם מנסיעה. בסוף, גם הם ייעלמו. אגב, לסקרנים: את כולן כמובן הדפתי, יחד עם רופאי המרפאה, באלגנטיות ובחיוך.

 

אחר כך, בבית, כשלא הצלחתי להירדם בגלל הג'ט לג הפרטי שלי, נזכרתי באולימפיאדה שרק הסתיימה ובהכרזות השונות על ענפי ספורט אקסטרים שיוכרו כמקצועות אולימפיים באלו שיבואו אחריה. שאולי מה שנראה לי היום כיוצא מהכלל או על הקצה, יראה לי ב-2020 כמשהו הגיוני לחלוטין. תשובה החלטית וברורה לא ממש הייתה לי אבל אין ספק שעצם המחשבה, כמו שלמדתי בכל שנות הקריירה שלי, הוא כבר התקדמות שהיא לא תמיד ברורה.