_______

הזמנה זוגית

יום הנישואין האחרון שלי שהתרחש לא מזמן העלה בי פירורי נוסטלגיה קשים. "איך יכול להיות שעבר כל כך הרבה זמן?" שאלתי את עצמי וניסיתי להיזכר בפרטים הקטנים. בהכנות, בהזמנות ואפילו בבחירת המפות לשולחנות שאז נראו לי כמו הדבר הכי חשוב שיש. וזהו. הרגע הסתיים וחזרתי לשגרה, אבל אחרי שבוע הזיכרון שוב עלה. בזכות עוד איזו הזמנה שבן זוגי קיבל לחתונה בקיץ הקרוב. הוא הניח אותה על השולחן במטבח תוך כדי מלמול שזה האירוע השלישי שהוא מקבל אליו הזמנה והקיץ רק התחיל ואיך אנשים בכלל מתחתנים שכל כך חם.

 

פייר? הבנתי על מה הוא מדבר. עם כל ההתחממות הגלובלית והתחזית שמכניסה אותי לדיכאון כל שבוע מחדש, גם לי קשה להבין איך דווקא חודשי הקיץ הם אלו בהם אנחנו מקבלים את רוב ההזמנות לחתונות. האם זה בגלל שהימים ארוכים יותר? בגלל שהשמש מביאה איתה אנרגיה טובה? בת'כלס, אני עדיין מנסה לפתור את המשוואה.

 

אגב, גם אצלנו במרפאה מרגישים שעונת החגיגות באוויר. הזרקות, הרמות עפעפיים וניתוחי חזה הן רק חלק מהבקשות שזורמות לפה על ימין ועל שמאל, וכולן איכשהו מבקשות לציין  עם הדגשה "דחוף דחוף יש לי חתונה בעוד..". ואני משתדלת. באמת. תשאלו למשל את ס' שהגיע אלי בחודש מאי עם החבר שלה וביקשה לנתח את האף. "חיכיתי המון שנים, אבל אני באמת לא מסוגלת להתחתן ככה". להתחתן? שאלתי בפליאה, והיא אישרה ואף הוסיפה שבחודש יולי (כן כן..ממש ברגעים אלו) היא עומדת להנשא לבחיר ליבה שעומד ממש לידה. ניסיתי להסביר לה שמדובר במעשה אמיץ על גבול המשוגע. שלא עושים דברים כאלה כמה שבועות לפני חתונה. מהרבה סיבות. שיש זמן החלמה שיכול להתעכב (גוף האדם הוא לא מכונה מדוייקת), שגם הניתוח עצמו, כמו כל ניתוח, עלול להשתבש והכי גרוע – שהניתוח יצליח אבל היא לא תהיה מרוצה. אבל ס' ממש התעקשה ואפילו בן זוגה תמך בהחלטה.

נשמתי, אומנם קצת בכבדות, וזירזתי את הניתוח עד כמה שיכולתי. שבועיים אחר כך היא נכנסה לחדר הניתוח ויצאה ממנו מאושרת עד הגג. לביקורת היא הגיעה עוד רגע כלה, והראתה לי בגאווה תמונות ממסיבת הרווקות שם הצטלמה בפרופיל בלי לחשוב פעמיים. "את לא מבינה איזה אושר גדול זה בשבילי. כמה חיכיתי ליום הזה. כמה כייף לצעוד לחופה ולדעת שאת נראית באמת הכי טוב שאת יכולה. לא באמצע. לא על יד. פשוט הכי טוב".

 

מזל טוב ס'! לפעמים חלומות באמת מתגשמים..